ד"ר דניאל ניידס, רופא משפחה שהתחיל לשאול שאלות כי הפרוטוקולים לא נראו לו הגיוניים, חקר וכתב מאמר שהפך את חייו.
"אלו הסוגיות הגדולות שיש לי בנוגע לחיסונים"
1. בבית ספר לרופאה בארה"ב נכון לזמן שצולמה ההרצאה הזו, למיטב ידיעתו של ד"ר דניאל ניידס, אין לימוד סביב נושא החיסונים, לתוכנם, לתיעוד הבטיחות שלהם, להסכמה מודעת או לתוכנית הפיצויים למי שנפגע מהחיסונים. מה שדרוש לדעת זה את לוחות החיסונים (מתי נותנים כל סוג של חיסון).
2. ניגוד אינטרסים בנוגע לתשלומים לספקים של החיסונים, אשר משלימים את לוחות החיסונים.
3. מטופלים נזרקים ממרפאות בעקבות כך ששאלו שאלות בנוגע לבטיחות החיסונים וההחלטה לא לחסן.
4. מעסיקים מכריחים את העובדים לקבל חיסון לשפעת או לעמוד לדין משמעתי/ לאבד את עבודתם.
5. ההסכמה של המתחסנים לקבל את החיסון היא לא מתוך ידיעה מה זה עלול לגרום (תופעות לוואי), כיוון שמי שמחסן/ שולח לחסן לא נותן מידע לגבי בטיחות. לאחר החיסון ניתן דף מידע.
6. חוסר שקיפות לגבי סיבוכים אפשריים בעקבות חיסונים. אם מישהו טוען שהוא נפגע בעקבות חיסון, הוא נתקל בזלזול.
7. למה הפלסבו במחקרי חיסונים מכילים מתכות כמו כספית ואלומיניום? פלסבו אמור להיות אינרטי (לא פעיל, משהו שלא יוצר תגובתיות מסויימת), כיוון שכספית ואלומיניום הם אלה שחושדים בהם שעלולים ליצור את הבעיות.
8. מדוע שיעור האוטיזם עלה מאחד ל-1000 ב-1990, לאחד מ-48 ב-2017? והאם קיים קשר בין הרעלים שבחיסונים לעלייה המשמעותית באבחונים של אוטיזם? בהפרעות קשב? בתסמונת מצבי רוח בילדים? במחלות הכרוניות?
"אף אדם לא צריך לעבור הליך רפואי בלתי הפיך, אלא אם הוא מסכים לו".
"מטופל לא צריך להיזרק ממרפאות בגלל שהוא בוחר לסרב לחיסון. זה חוסר אחריות מצידם של הצוות הרפואי. עלינו לטפל בכל המטופלים ולא רק לבחור את אלה שמסכימים עם עמדתנו, בכל קונספט רפואי".