יש אנשים שלא מגיבים טוב לסודה לשתייה ומחפשים אפשרות אחרת.
חלק מהאנשים מפתחים פריחה אדומה ומגרדת כאשר משתמשים בה על השחי.
אצל מי שלא מפתח פריחה, דאודורנט המבוסס על סודה לשתיה, זה סוג הדאודורנט שכדאי להשתמש בו, כי הוא עובד בצורה מדהימה, אבל יש אנשים שפשוט לא יכולים לסבול את התגובה שהם מפתחים ואין שום סיבה לסבול תגובה כזאת, כי זאת הדרך של הגוף להגיד "די, אל תמשיכו עם מה שאתם עושים".
אופציה ראשונה
אופציה שאתם יכולים לנסות אותה היא להסיר את הסודה לשתיה מהמתכון שאותו אתם מכינים וולהשתמש בחלקים שווים של חמאת שיאה, שמן קוקוס ואבקת קורנפלור וכמובן להוסיף שמנים אתריים גם בשביל הריח וגם בשביל היתרונות שהם מביאים איתם כמו הרגעה של העור, חיטוי, מרענן ועוד…זה מאוד משתנה משמן לשמן.
קחו בחשבון שזה לא יעבוד באותה יעילות, אך זה משהו שכן שווה לכם לנסות כדי לבדוק אם זה עובד טוב עבורכם.
אופציה שניה
ולא בהכרח פחות טובה, זה שמן מגנזיום.
מפתיע הא? זה הפתיע גם אותי כשהתחלתי לחקור על אופציות עבור אנשים שרגישים לסודה לשתייה.
שהוא אומנם יכול להרתיע הרבה אנשים בגלל הפן השומני, אבל חשוב לדעת שהוא בפועל לא מכיל שמן.
שווה לכם לתת לזה צ'אנס ואם כבר אתם הולכים על זה, תוסיפו קצת שמנים אתריים בשביל הריח והתועלות שלהם.
רצוי להצטייד עם בקבוק עם ראש ספריי, ושימו לב שכמות השמנים האתריים לא תעלה על 3-5% מתכולת התערובת.
שימו לב שיש אנשים שיכולים להרגיש בשימוש עקצוצים, זאת תגובה שתלך ותעידך בשימושים הבאים. ממליצה בחום להשתמש בשמנים עם אפקט חיטוי כמו עץ התה, לבנדר, גרניום, פטשולי וכו'. שימו לב לא להשתמש בשמנים פוטוטוקסים כי בחשיפה לשמש הם יכולים ליצור כתמים בעור. המשפחה הפוטוטוקסית היא בדרך כלל שמנים ממקורות של הדרים, אבל לפני שאתם משתמשים בשמן, יש לבדוק אותו באופן אישי.
כדי להימנע מכתמים על הבגדים, רצוי לשים את הדאודורנט, לתת לו כמה שניות להתבייש ורק אז להתלבש.
עיצוב ובנייה ע"י