אשמה

כנסו להאזנה

תחושת אשמה היא משהו שלא זר לאף יצור אנושי, לפחות ככה אני רוצה להאמין, כי תחושת אשמה היא חלק ממה שהופך אותנו להיות אנושיים ובעלי מצפון. הבעיה היא שהמון פעמים אנחנו נוטים להרגיש תחושת אשמה וכל מגוון הרגשות הקשים שמגיעים ביחד איתה, באופן שדי מנותק למציאות האובייקטיבית. כלומר, אנחנו נוטים להאשים את עצמנו בדברים ולהרגיש מאוד רע שלא לצורך. מעבר לזה שזה ממש מבאס לחיות בתחושות לא פשוטות, במיוחד כשזה לא מוצדק, זה יוצר בזבוז של זמן שלא יחזור לעולם ובזבוז של אנרגיה, כיוון שכשמרגישים אשמים בנוגע למשהו, ממשיכים לחיות אותו במוח שוב ושוב ושוב…זה לא מרפה.

למרות שקשה מאוד להשתחרר מתחושת האשמה, במיוחד מי שיש להם את הנטייה לקחת אחריות על מעשים של אנשים אחרים. ותאמינו לי, אני יודעת עד כמה זה קשה, כי גם לי קיימת הנטייה להרגיש אשמה גם שאין שום קשר ביני לבין המציאות וזה מקשה לראות את הגבול מתי באמת תחושת האשמה מוצדקת ומתי היא כל כך לא שייכת אלי. בדרך כלל זה מגיע ביחד עם הצורך לרצות אנשים.

כשהאשמה באמת מוצדקת, היא שימושית, כי היא מאלצת אותנו לחשוב, לשקף ולהעריך את המעשים שלנו, וגם נותנת לנו את האפשרות לתקן אותם. אבל כן חשוב לי לכתוב לכם היום ולהזכיר לעצמי לא להיות קשים מידי עם עצמנו. זה אנושי לטעות ואם טעינו, חשוב שנדע לתקן וגם לסלוח לעצמנו. אגב, זה רלוונטי לגמרי גם אם יש לכם תחושת האשמה, שהיא אשמה כלפי מישהו שהוא לא אתם. מותר לכעוס, להתאכזב, ולהיות עצובים, אנחנו אנושיים ולא רובטים, אך גם חשוב לא לחיות עם זה לאורך זמן, אלא להסיק את המסקנות ומה שמתבקש ולסלוח, גם אם זאת לא סליחה שמחזירה את האדם לחיים שלכם (מתוך בחירה חופשית שלכם, לא כל אדם צריך לחזור לחייכם אם זה לא עושה לכם טוב), אבל לסלוח להם ביניכם לבין עצמכם, כדי להפסיק לסחוב עליכם את כל הרעל הרגשי.

האמת היא שהמחשבות והרעיונות שלנו הם הגורם האמיתי לבעיות שלנו, אבל זה גם מקור לכוח. זה יהפוך להיות מקור לכוח ברגע שנלמד לזהות את מתי אנחנו נוטים להאשים את עצמנו שלא לצדק וננסה להבין בינינו לבין עצמנו למה זה קורה. כתיבה חופשית יכולה מאוד לעזור להבין למה. המון פעמים זה קשור לזה שאנחנו לא רוצים לאכזב אחרים, כי חשוב לנו להיות בסדר עם כולם ושכולם יאהבו אותנו, יש אנשים שהם פשוט מאוד מאוד אכפתיים ברמה שהם שמים את עצמם תמיד בסוף הרשימה ומעשה הזה המון פעמים פוגע בהם וגורם להם לכעוס על עצמם. אחד הדברים החשובים לתרגל וללמוד זה שזה בסדר שלא כולם יאהבו אותנו, כשאנחנו מקבלים את זה, אנחנו מפסיקים עם הדפוס הזה. לא באופן מיידי כי זה בכל זאת דפוס, אבל ברגע שמודעים אליו, אפשר לעשות בחירות אחרות ולהזכיר לעצמנו בשעת הצורך שאנחנו צריכים לקחת אחריות רק על המעשים שלנו ולא על מעשים של אנשים אחרים.

פרקים נוספים:

אמונות מגבילות

איך מזהים אמונות מגבילות? על השאלה הזאת אני מנסה לענות הפעם מתוך תובנות מחיי האישיים וגם ממקורות שונים שלמדתי במהלך החיים.

כנות ומופנמות

כשהתחיל הסגר, הרגשתי דווקא ממש טוב. אני טיפוס כזה שאוהב להיות בבית והסגר הזה נתן לי תירוץ טוב להישאר בבית ולהרגיש טוב עם זה. יש…

על להיות צודקים וטעויות שאנחנו עושים

כמה חשוב שנקבל את זה שאנחנו לא תמיד צודקים ושטעויות זה חלק נורמלי מלהיות אנושי. האם יש גם צד חיובי בטעויות? הזדמנויות שעלולות לצוץ? ומה…

ישר מהלב

בתקופה האחרונה אנחנו חיים בתקופה כזאת שאנשים הפכו להיות יותר במודעות. מודעות עצמית ברבדים שונים. ברגע שאנחנו נכנסים לתוך העולם הזה של התפתחות אישית ומודעות…
דילוג לתוכן