זה נשמע קצת קלישאה, נכון, אבל כיום ככל שהמדע חוקר יותר ויותר את עולם האפיגנטיקה, הקלישאה הזאת הופכת להרבה יותר מקלישאה. זה הופך להיות מציאות עם הוכחות מדעיות.
היום המדע יכול להוכיח שאם ניצור ריפוי בתוכנו ובעצמנו, נוכל להשפיע על הסביבה שלנו באופן הזה גם כן.
פירוש קצרצר למילה אפיגנטיקה שהזכרתי קודם לטובת כל מי שנתקל במושג הזה בפעם הראשונה:
המילה אפיגנטיקה, מורכבת משני חלקים:
אפי- שהיא מילה ביוונית שהפירוש שלה הוא "מעל", "מחוץ"
והמילה גנטיקה- שמתייחסת לגנים שלנו, לרצף ה-DNA, או במילה יותר מוכרת, "תורשה"
מה שמתקבל הוא "מעל לגנטיקה" או "מחוץ לגנטיקה".
במילים פשוטות, מחקר שבודק את השפעת הסביבה על הגנים.
וכשאני אומרת סביבה אני מתכוונת גם לאנשים שנמצאים סביבכם רוב הזמן, אלה שאתם בקשר איתם, אלה שאתם חושבים עליהם, הסביבה של המקום בו אתם חיים ונמצאים רוב שעות היום, הסביבה הגופנית שלכם, שהיא עמוסה ברעלים או בחומרים מזינים, הלחצים, זיהום האוויר, אוכלוסיית החיידקים בגוף שלכם וכל דבר שיוצר השפעה.
זאת הכוונה במילה סביבה.
ברוס ליפטון מציע ללמוד מהתאים שלנו איך החיים פועלים באמת.
אנחנו רואים את עצמנו כיחידות נפרדות, אך בטבע זה לא כך, הכל עובד ביחסי גומלין. התאים שלנו בגוף לא פועלים לבד, הם פועלים בשיתוף עם עוד תאים וביחד הם גוף אחד.
התאים עצמם, נראים כיחידות, אך הם לא פועלים כיחידה, הם משפיעים ומושפעים כל הזמן אחד מהשני.
אם אתם רוצים לחקור יותר לעומק את הנושא, תקראו את הספר הנהדר של ד"ר ברוס ליפטון, הביולוגיה של האמונה, שהוא חוקר בעצמו ומבסס את כל הידע שלו על המדע.
מה שאני מנסה להגיד, הוא שהכל קשור בהכל. אנחנו לא יחידות בודדות, אלא קולקטיב המושפע ומשפיע כל הזמן.
לא סתם כל המנטורים הגדולים כל הזמן אומרים שתבחרו בחוכמה את האנשים הקרובים אליכם, כי אתם הממוצע שלהם. זאת אמירה ידועה וזה ממש רק קצה המזלג.
לסביבה יש השפעה עצומה עלינו וברגע שאתם בוחרים ליצור ריפוי עבור עצמכם, אתם בוחרים להשפיע לא רק על עצמכם אלא גם על שאר הסביבה שלכם. מה שאתם עושים, זה בוחרים להדליק את האור הפנימי שלכם, שעוזר לקולקטיב להדליק עוד ועוד אורות.
ברגע שתיצרו ריפוי בחייכם, תעזרו לעוד אנשים ליצור את זה גם עבורם.
כשאני אומרת תרפאו את עצמכם – תרפאו את העולם, אני מתכוונת ברמה הפיזית ונפשית, כי אחד לא יכול להתקיים ללא השני.
אז הנה הדברים שחשוב שתשימו לב אליהם, בדרך לריפוי העצמי שלכם:
תבינו שזה טבעי להיות במקום ההפוך, אל תרגישו רע עם זה.
אין אדם שלא מצא את עצמו באיזה שלב בחיים במקום ההפוך, בעקבות מחלה, בעקבות התעללות בגוף, בעקבות שנאה עצמית, בעקבות חיים מלאי פחדים, בעקבות הרגלים גרועים, בעקבות בחירות בריאותיות לא טובות, בעקבות חרדות, אובדן, דיכאונות, עבודה שלא אוהבים להיות בה והרשימה עוד ארוכה..
כל אדם חווה לפחות דבר אחד במהלך החיים, וזה טבעי.
הטבע שם לנו אתגרים כדי שנלמד מהם ונצמח, אז אם זה המצב שאתם נמצאים בו כרגע, אל תכעסו על עצמכם, אל תרגישו רע עם זה, כי זה טבעי, זה פה כדי לתת לכם אפשרות לבחור, האם אתם רוצים להמשיך להיות על המסלול הזה ולחוות עוד ממנו, או שאתם רוצים לשנות את המסלול, מה שידרוש מכם התמודדות.
בחברה שלנו מקדשים מאוד את המושלמות. לימדו אותנו שאנחנו חייבים להיות מושלמים כל הזמן והמדיה החברתית רק ממשיכה לחזק את זה. נראה שכולם כל היום בטיולים, נטולי דאגות ובעיות.
המציאות היא לא כזאת, לכולם יש התמודדויות, זה אנושי וטבעי.
תיקחו אחריות על החיים שלכם
מה שיפה בזה, זה שלא רק שתזכו בעצמכם, אלא גם שאר הסביבה שלכם תזכה בעקבות הבחירה שתעשו.
תבינו, ברגע שאתם לוקחים אחריות על החיים שלכם בזה שתבחרו לרפא את מה שדורש ריפוי בגוף ובנפש שלכם, אתם יוצרים אפקט שרשרת.
ממש כמו עובר שנוצר ברחם. זה מתחיל מתא אחד, התא הזה מתחלק לעוד ועוד תאים, עד שנוצר עובר שבשל לצאת החוצה לעולם והוא הופך להיות עולם ומלואו.
אתם התא הראשון הזה בסביבה שלכם.
איך לוקחים אחריות?
תתחילו מהשאלה איפה הפוקוס שלכם?
כשהפוקוס הוא כל הזמן על מה אתם צריכים לעשות, גם אם אתם לא אוהבים את זה, אתם יוצרים פער.
כשהפוקוס שלכם הוא בחדשות, בכל העדכונים הנוראים של מה שקורה בעולם ובארץ, אתם יוצרים פער.
כשהפוקוס שלכם הוא על הדברים הלא טובים בחיים שלכם, אתם יוצרים פער.
כשאתם שמים את הפוקוס על מזון שאתם יודעים שלא טוב לכם על בסיס יומי, אתם יוצרים פער.
וכמו שהמשפט הידוע אומר, מה שאנחנו מתרכזים בו, גודל. לכן, על מה אתם שמים את הפוקוס שלכם רוב הזמן? איפה נמצאות המחשבות שלכם? האם אתם עסוקים במרמור על דברים רוב הזמן? או שאתם עסוקים בלהזין את הפחדים שלכם? האם אתם מתעסקים במי לא צודק ומה לא הוגן שקורה?
אני ממליצה לכם לשים את הפוקוס שלכם בפיתרונות לדברים שאתם יודעים עמוק בפנים שדורשים שינוי.
אתם שמים את הפוקוס בדברים שיש לכם שליטה עליהם, כי הם תלויים אך ורק בכם.
לקיחת אחריות, היא גם לדעת לבקש עזרה כשאתם צריכים, או ללמוד את הדברים שחסרים לכם על מנת לעזור לעצמם.
לקיחת אחריות זה לשאול את עצמכם מה אתם עושים היום כדי לקדם את הריפוי הפיזי והנפשי שלכם?
ושוב, כשאני אומרת נפשי, זה לא חייב לבוא לביטוי כמחלת נפש מוגדרת לפי הפסיכיאטריה אלא כל מיני חסמים וחוויות שצברתם במהלך החיים שאתם יודעים שלא משרתות אתכם יותר.
וכמובן, ברמה הפיזית. יכול להיות שהתרגלתם לחיות עם מצבים בריאותיים שונים ופשוט התרגלתם אליהם.
ואחרי שעניתם לעצמכם, אתם כותבים לפחות שלושה דברים שאתם יכולים לעשות כבר עכשיו כדי לשנות את המצב.
הפוקוס שאתם צריכים לשים הוא על עצמכם, זה לא אגואיסטי לדאוג לעצמכם, כי שאתם עושים את זה, אתם גורמים לאנשים לקבל אישור שזה בסדר לדאוג לעצמם, ואפילו לקבל השראה מהשינוי החיובי שקרה לכם, כי החלטתם לשים את הפוקוס על עצמכם.
לקחת אחריות זה לשאול את עצמכם האם יש לכם הרגלים שגורמים לאפקט שלילי? אבל באמת לשאול את זה ממקום שמחפש תשובות כנות.
לשאול את עצמכם האם יש לכם התמכרויות מסויימות? האם יש דברים שאתם יודעים שמזיקים לכם, אבל פוחדים לשנות למשהו אחר שלא יצא לכם לנסות עד היום?
ריפוי, חייב להתחיל מבפנים, אף פעם לא מבחוץ.
צריכה להיות מוכנות ליצור ריפוי ורצון אמיתי.
רוב האנשים היום יודעים כ"כ הרבה. אנחנו חיים בעידן של שפע מידע, ובכל זאת כשמתסכלים על הנתונים, זאת התקופה שקיימת בה הכי הרבה חולי ובעיות.
למה זה ככה?
כי אנשים מחכים לפתרונות מבחוץ.
לגלולות קסם, לתבניות שעובדות עבור כולם, וכאשת מקצוע בתחום הבריאות אני יכולה לספר לכם שאין תשובה אחת מדוייקת ומוחלטת לכולם. מזון יכול להיות מצויין עבור אדם אחד, ולאדם השני זה יעשה רע.
ובטח אתם שואלים את עצמכם עכשיו, אז איך אפשר לדעת אם משהו עושה לי לא טוב והוא לא מתאים לי?
ע"י תשומת לב פנימה.
לתת מקום לתחושות הבטן ותשומת לב איך זה מרגיש יום, יומיים ואפילו שלושה לאחר אכילת מאכל מסויים.
אני מבקשת מהאנשים שמגיעים אלי לליוויים ממש לעשות תיעוד של מה הם אוכלים ואיך הם מרגישים וככה אנחנו עולים על כל מיני מזונות שפחות מתאימים להם.
ככל שהמחקר מתקדם, מגלים שאין משהו אחד שמתאים לכולם.
לכן חשוב שתהיו בקשב פנימה ושימו לב לתחושות שעולות בכם.
ההמלצות הכלליות הופכות להיות פחות ופחות רלוונטיות ככל שהמחקר מתקדם.
זה עניין של התאמה אישית שמושפעת מכל כך הרבה גורמים, החל מגנים, סביבה, החיידקים שבגוף ועוד גורמים נוספים שהתגלו וכאלה שעוד יתגלו בעתיד.
זה לא אומר שזה מסובך, זה רק אומר שהכל מתחיל מהקשבה פנימה ופחות החוצה.
שימו את עצמכם במקום שמטעין אותכם באנרגיה נכונה
הרי אמרנו שאנחנו משופעים מהסביבה בה אנחנו נמצאים, לכן תשאלו את עצמכם, איזה אנרגיה מרגישה לכם אנרגיה מרפאה? אנרגיה טובה? אנרגיה שמספקת לכם שלווה פנימית?
רוב האנשים לא נמצאים באנרגיה הזאת רוב חייהם, אלא נמצאים במשרדים, בעצבים על הכביש, במרדף יומי וכשאתם נמצאים במקומות האלה או במקומות אחרים שאתם מבלים שם את רוב הזמן, תרגישו איך זה מרגיש לכם בגוף, האם זה מרגיש לכם כמו שכשאתם נמצאים ליד הים? ביער? או במקום אחר בטבע?
יש אנשים שכל כך עסוקים ברעשים של העולם החיצוני, שהם אף פעם לא עצרו רגע לשים לב לזה, אך רוב האנשים כשהם עוצרים לרגע ומאפשרים לעצמם פשוט להיות, הם חשים את האנרגיה המיוחדת שיש בטבע, אנרגיה של שלווה שהיא ללא ספק סוג האנרגיה שאתם רוצים להיות מושפעים ממנה.
זאת הסיבה אגב שכל כך ממליצים על מדיטציות, שאומנם ברוב המקרים הן לא קורות בטבע, אבל הן מאפשרות להתנתק רגע מהאנרגיות של הסביבה הנוכחית ולהתחבר לסוג אחר של אנרגיה.
שריינו לעצמכם זמן איכות עם הטבע לפחות פעם בשבוע, להטעין את עצמכם באנרגיה הזאת.
אל תנסו לשנות דברים שלא תלויים בכם
זה שיעור חשוב שלמדתי, תחילה דרך הספר "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד" כשהוא דיבר על מעגל הדאגה לעומת מעגל ההשפעה, כאשר מעגל הדאגה מייצג דברים שהם לא בשליטתנו, לעומת מעגל ההשפעה, שאלה דברים שתלויים אך ורק בנו, או דברים שבכוחנו לשנות ובהמשך חוויתי את השיעור הזה על החיים שלי כאשר בחרתי ליישם את מה שלמדתי.
תבינו, השינוי היחידי שאתם יכולים לעשות בעולם החיצוני, או ע"י זה שתשנו דברים בכם.
אין לנו שליטה על העולם החיצוני שהוא מעבר לנו, אין לנו שליטה על איך שהעולם מתנהל, על התנהגות של אנשים סביבנו. כן יש לנו שליטה על החיים שלנו, זה מקום ההשפעה שלכם! לכן שנים אני לא מבינה למה אנשים רואים חדשות. איך זה שתראו עוד ועוד רוע שקיים בעולם ועוד זוועות, יעזור לשנות את זה?
אם תראו חדשות מלפי 20 ו-30 שנה, תראו שאין חדש תחת השמש מהבחינה הזאת.
תמקדו את תשומת הלב שלכם בדברים החיוביים והטובים שיש בחיים ובכך תגדילו את זה תחילה עבור עצמכם ובהמשך עבור הקולקטיב.
ממה הייתי מתחילה ליצור ריפוי אם הייתי אתם?
הייתי מתחילה מהמזון שאתם מכניסים לגוף שלכם ואיך שאתם בוחרים להתייחס לגוף שלכם.
תשאלו את עצמכם, מה אתם אוכלים על בסיס קבוע? איך אתם מתיחסים לגוף שלכם? כאילו הוא נכס חשוב שאתם מטפחים אותו? או כפח אשפה שאליו נכנסים כל השאריות וה"חבלים"?
אתם יודעים, כל מה שחבל שילך לפח.
ככל שתאכלו מזונות יותר בריאים, ככל שתהיו יותר בקשב לצורך האמיתי של הגוף שלכם, שתדעו לעצור את האכילה ברגע של שובע ולא תתישו את מערכת העיכול שלכם, ככל שתעשו בחירות שאתם יודעים שעושות טוב לגוף שלכם, כך תהיה לכם יותר בריאות מחשבתית, החשיבה תהפוך צלולה יותר וזה יתחיל ליצור עבורכם את השלב השני של בריפוי, שכבר קשור יותר לנפש. זה ישפיע כמובן על המון דברים בחייכם, כי תרגישו טוב יותר פיזית, וזה הבסיס בעיניי ליצירת ריפוי.
תזכרו, כשאתם לוקחים אחריות על עצמכם ועל החיים שלכם, אתם עוזרים לאנשים נוספים לקחת אחריות על החיים שלהם.
ולסיום, אשאיר אותכם עם הקטע המקסים הזה מתוך השיר של מייקל ג'קסון שמבחינתי מסכם את המסר שלי בצורה הטובה ביותר:
"רפאו את העולם
תהפכו אותו לעולם טוב יותר
בשבילכם, בשבילי ובשביל האנושות כולה"