כולנו עברנו דרך מערכת החינוך. זו הייתה המסגרת המרכזית של הילדות שלנו. המקום שבו למדנו לקרוא, לכתוב, להתמודד, להישמע… ולפעמים גם להיעלם.
בפרק הזה אני פותחת את השיחה על מערכת החינוך, לא ברמת התוכן הלימודי, אלא ברמת ההשפעה העמוקה שיש לה על הדימוי העצמי, על המקום של טעויות, על הצורך באישור חיצוני, ועל איך כל זה ממשיך איתנו, גם שנים אחרי שסיימנו את הלימודים.
אני שואלת:
-
איך מערכת שמכוונת ל"סדר" ול"ציונים" מעצבת אותנו כבני אדם?
-
מה המחיר של לפחד לטעות?
-
איך נוצרים בנו תכנותים של צייתנות, צורך לרצות, או תחושת ערך לפי הצלחה?
זה פרק על חינוך, אבל גם על חופש. על איך סיפור הילדות שלנו במערכת מסוימת, ממשיך ללוות אותנו גם בלי שנשים לב.
ואולי, כדי לצמוח, צריך קודם לזהות את הסיפור הזה.
עיצוב ובנייה ע"י