המסע שלי התחיל מעודף משקל, שנאה וחוסר קבלה עצמית. הוא התחיל מתוך זה שהייתי שונה, מופנמת, ביישנית, "מוזרה".

הנה הסיפור שלי:

"הגוף שלך יתפורר", זה משפט שאמרה לי קוסמטיקאית שהלכתי אליה לפני המון שנים. המשפט הזה מהדהד לי בראש בזמן שאני כותבת לכם את המילים האלו. 

איזה מן משפט נורא זה להגיד לילדה?

אתם מבינים, בסביבות גיל 4-5 הפסקתי לאכול ירקות ופירות, ביום אחד. אני לא זוכרת את היום הזה, אני לא זוכרת משהו מיוחד שקרה לפניו או אחריו, אני רק זוכרת שגדלתי להיות אישה שעד היום לא ממש מצליחה לאכול פירות וירקות, לפחות לא בצורה הנורמלית שלהם.
לפני אותו יום, אהבתי את כל הסוגים של הפירות וירקות, אבל אחרי אותו יום שהפסקתי, כל מפגש עם פרי או ירק (חוץ מתפוח עץ) יצר לי דחייה ברמה של רצון להקיא מהם.
בזמנו לא ממש הייתי מודעת לנושא הבריאותי וגם אמא שלי לא. עדיין לא היה אינטרנט ופייסבוק שהביא לנו לתוך הפנים את כל המידע שחשוב שנדע. פשוט אכלנו מה שאהבנו לאכול.
בבוקר הייתי שותה תה עם 2 כפיות סוכר, בבית ספר אכלתי סנדוויץ' מלחם לבן עם גבינה צהובה, כשהייתי מגיעה הביתה הייתי אוכלת צלחת גדולה מאוד של פסטה לבנה עם גבינה לבנה או גבינה צהובה, כמובן שלא הייתי מוותרת על במבה ושוקולדים שהייתי אוכלת בכיף שלי עד ארוחת ערב ולא לשכוח שגם קערת דגני בוקר גדושה (למרות שאף פעם לא אכלתי אותם בבוקר) ובערב, חגיגה! יש מרק עדשים עם מלא מלא שקדי מרק, או גבינה לבנה, חביתה, בגט וגבינה צהובה ולקינוח, מעדני חלב שכ"כ אהבתי לאכול.
זה פחות או יותר מה שהייתי אוכלת כל הילדות שלי.
התחלתי להשמין וחשבתי שעצירות זה דבר נורמלי, כי לא זכרתי מצב שונה.
באיזה יום, אמא שלי החליטה לקחת אותי לדיאטנית, כי המשקל המשיך לעלות.
התהליך עם הדיאטנית לא החזיק לאורך זמן, המזון הדיאטטי והמוקצב שקיבלתי ממנה לא ממש זרם לי.
לחם קל בלי טעם. מעדן דיאט שוקולד עם טעם לוואי והיה אסור לי המון דברים…ומה שהיה מותר, היה מוקצב מאוד. זה פשוט היה "מחיר" גבוה מידי שבגיל 10 לא הסכמתי לשלם והיום בדיעבד גם הבנתי בהמשך כשהעמקתי יותר בתחום הבריאות וגם עולם הדיאטות, שזאת ממש לא הדרך, כי הפוקוס שלנו תמיד צריך להיות בבריאות ולא בהרזיה, הרזיה היא בונוס שמגיע בעקבות תזונה נכונה ובריאה ומזון דיאטתי ממש לא נכנס לקטגוריה של מזון בריא, אלא בדיוק להפך.
אבל מה שכן השתנה אצלי באותה תקופה והחזיק לאורך זמן, זאת רמת המודעות שלי לאיך שאני נראית. ובהתחלה דווקא מהכיוון השלילי.
הפריע לי איך שאני נראית. הרגשתי שמנה, נראתי שמנה, שנאתי את הגוף שלי.
שנאתי את זה שאני לא נראית דקיקה כמו כל ה"מקובלות" בכיתה שלי וכל הכוכבות שהיו בערוץ הילדים.
אז נכון, המסע שלי לחיים בריאים התחיל ממקום חיצוני ולא חיובי במיוחד.
התחלתי להתעניין בעולם הדיאטות, וניסיתי על עצמי כל מיני דברים שונים ומשונים כמתבגרת.
כשהאינטרנט נכנס לחיי, החיפוש נעשה יותר קל.
מרוב ששמעתי מאנשים שאני בחיים לא אוכל להיות בריאה כי אין לי בתפריט פירות וירקות, התחיל להיות בי הצורך להוכיח לכולם שהם טועים. יש לי מן קטע כזה באופי שאני שונאת שאומרים לי מה אני יכולה או לא יכולה לעשות ולהיות, מה שהוביל אותי להתחיל לחקור גם את עולם הבריאות, ולהבין שדיאטה צריכה לעבוד עם הגוף ולא נגדו.
קראתי המון על הנושא וגיליתי את עולם הבריאות והוא ריתק אותי.
הבנתי שכל מה שאני אוכלת, חייב להשתנות.
שאני חייבת להשתנות, אבל לא ממקום חיצוני, אלא פנימי והשינוי הפנימי יוביל בסופו של דבר לשינוי חיצוני.
חיפשתי תשובות להמון שאלות שהתחילו לעלות ככל שלמדתי יותר ויותר.
התחלתי לחפש אנשי מקצוע (בזמנו דיאטניות) שיעזרו לי להרכיב את החלקים החסרים שיתאימו לי, עם התזונה המאתגרת שלי.
לצערי חלק מהדיאטניות האלה סגרו לי את הדלת כשהבינו שאני לא אוכלת פירות וירקות והציבו לי את זה כתנאי.
החלטתי שאני אהיה זאת שעוזרת לעצמי.
המשכתי לקרוא ולהכיר את עולם התזונה והבריאות וגיליתי שתזונה יודעת גם לרפא כל מיני מצבי חולי ובעיות בריאותיות.
באיזה שלב הלכתי לנטורופתית ודרכה הבנתי שיש ממש מקצוע שעוסק בכל מה שאני חוקרת. גם אצלה לצערי היה שלב שהבנתי שכמו רוב אנשי המקצוע, אני נופלת בין הכסאות, כי קיבלתי תזונה מסוימת ממנה, שלא הייתה מותאמת לי באופן אישי, אלא מותאמת לאדם נורמלי שאוכל הכל.
התגובה השלילית של הגוף שלי לתזונה הזאת הופיעה כעבור 3-4 חודשים עם נשירה מאסיבית ועייפות גדולה.
השלב הבא שלי היה ברור.
החלטתי להירשם ללימודי נטורופתיה ולעשות מזה ממש מקצוע, כדי לקבל כלים של אנשי מקצוע ואת כל הידע שחסר לי.
רציתי לדעת לעזור לעצמי וגם לכל מי שצריך את העזרה הזאת כדי לשנות את החיים שלו.
אז היום, אני יודעת שיש המון המון אופציות, כי ברגע שמבינים איך עולם הבריאות והתזונה פועל, מי השחקנים הראשיים, מה האופציות האפשריות, אפשר "לתפור" את הבגד המדויק למידות של אותו אדם.
וזה בדיוק מה שאני עושה, עוזרת לאנשים לגלות את העולם המופלא הזה של בריאות, לרפא את עצמם. לפתח מודעות לעולם התזונה והכוח שלו ולתפור את הבגד האישי הזה.