המאמר הזה הוא חלק ב מתוך סדרה של 3 מאמרים על אוסטאופורוזיס. במאמר הראשון הסברתי מה זה אוסטאופורוזיס, איזה סוגים קיימים של אוסטאופורוזיס ואצל מי בעיקר המחלה מופיעה. הגענו גם להבנה שאוסטאופורוזיס היא לא רק פתולוגיה של הגיל המבוגר אלא גם לגיל הצעיר. המאמר היום אסביר איך מאבחנים את האוסטאופורוזיס ומה הרפואה המערבית מציעה לעשות כטיפול במחלה.
בחלק הבא והאחרון אתמקד בגישה הטבעית, כך שיש למה לצפות.
איך מאבחנים אוסטאופורוזיס?
בעבר הדרך היחידה הייתה לאחר שנשברה עצם. כיום קיימת בדיקה לצפיפות עצם, הנקראת "בדיקת דנסיטומטריה" (טכניקת DEXA) וזאת בדיקה לגילוי אוסטאופורוזיס לפני ששוברים עצם. ניתן גם לדעת על פי הבדיקה האם צפיפות העצם נמוכה עד לכדי מצב של גורם סיכון לאוסטאופורוזיס (רמת הסיכון הנקראת "אוסטאופניה").
הבדיקה מספקת תמונת מצב של תכולת המינרלים באותו קטע בעצם ברגע נתון (בו הבדיקה בוצעה).
טכניקת DEXA נחשבת למדוייקת ביותר, אם כי יש עוד טכניקות נוספות.
הרופא קובע איזה בדיקה רצוי לעשות על פי פרמטרים שונים כמו גיל, סיבת הבדיקה, האם קיימים גורמי סיכון, איזור נבדק וכו'…
ע"י בדיקות נוספות ניתן לדעת על בריאות העצמות באמצעות בדיקות כלליות ויסודיות. ישנן בדיקות הבודקות סיבות אפשריות לדלדול עצם:
- רמת הורמונים (תריס, DHEA, קורטיזול, טסטוסטרון, IGF-1 (הורמון גדילה), אסטרוגן, פרוגסטרון)- נבדק ע"י בדיקות דם, שתן ורוק.
- חדירות מעי- ע"י בדיקת שתן.
- רמת ויטמינים ומינרלים (בעיקר: מגנזיום, סידן, ויטמין K, ויטמין D)- ע"י בדיקות דם ושיער.
- תפקוד מערכת העיכול והימצאות חיידקים/ נגיפים/ טפילים/ קנדידה- ע"י בדיקת צואה.
- אלרגיה או רגישות למזון או גורמים סביבתיים- ע"י בדיקת דם, בדיקה אלקטרודרמלית (מוליכות חשמלית של העור).
- ספיגת עצם (פירידיניום ודאוקסיפירידיניום- חומרים המשתחררים לשתן בפירוק עצם)- ע"י בדיקת שתן.
מה מומלץ לעשות כדי לגלות בזמן?
כדאי לעבור בדיקה לצפיפות עצם (לפי ההמלצות הנ"ל) על מנת למנוע/ לשפר מצב של אוסטאופורוזיס:
- כל אישה לפני גיל 65 (ואף רצוי לפני גיל המעבר)
- כל מי ששבר עצם אחרי גיל 40 ורוצה לקבל טיפול באוסטאופורוזיס
- כל הנשים, הגברים והילדים שנמצאים בסיכון גבוה לאוסטאופורוזיס (מעל שני גורמי סיכון)
- כל מי שנוטל תרופות קורטיקוסטרואידיות
- כל הבוגרים הצעירים שבעלי רמות נמוכות של אסטרוגן/ סטסטוסטרון
- כל מי שסובל ממחלה המפחיתה מסת עצם ומגבירה סיכון לשברים
טיפולים ומניעה על פי הגישה המערבית:
אף פעם לא מוקדם מידי להתחיל במאבק נגד אוסטאופורוזיס ואף פעם לא מאוחר מידי לעצור את המחלה.
המטרה בשני המקרים זהה: שמירה על בריאות העצמות
- צריכת סידן בכמות נאותה (1200 מ"ל ליום)
- התעמלות בונה עצם (התעמלות עם משקל)
- תרופות שעוזרות לבניית עצם (פוסלן המאטה את פירוק העצם ואוויסטה המחקה את פעולת האסטרוגן בנשים ואצל גברים תחליף הורמונלי לטסטוסטרון, תרופות נוספות: אקלסטה, מיאקלציק, פורטאו, פרוטלוס)
- צריכת ויטמין D
תנועה והתעמלות:
- התעמלות בונה עצם- התעמלות התנגדותית ע"י משקל הגוף או משקולות
- שחייה
- יוגה
- פילאטיס
- הליכות
- טפיחה על העצמות- בקצות כל 5 האצבעות, עם שורש כף יד ריפוי מאוד, יש לטפוח על כל עצם הנמצאת קרוב מספיק לעור כך שניתן להרגיש בה. לטפוח במשך זמן רב טפיחות קצובות, מהירות. הטפיחות מגבירות זרימת דם ועוזרות לבניית עצמות. לא לטפוח חזק מידי כדי לא לפגוע בעצמות.
- אומנויות לחימה- על פי מחקר שנעשה בשנת 2010 נמצא שמי שלומד אומנויות לחימה לבד להגן על עצמו יותר מפגיעה בעצמות ולמד ליפול נכון על מנת לצמצם שברים ופגיעות בעצמות, זאת בזכות שלומדים בסוג זה של ספורט איך לבלום נפילות.
- יציבה נכונה- פחות קשור להתעמלות (למרות שיוגה יכולה לסדר את עיניין היציבה). חיוני למניעה של נפילות ומניעת התעקמות מוגזמת של הגב. היציבה בצורתה הטבעית והנכונה מטילה עומס מינימלי על השרירים והמפרקים והתנועה הופכת ליעילה יותר. היא מסייעת בהקלה של כאבים ומחושים הנגרמים עקב שרירים, עצמות ורצועות שאינם נמצאים במיקומם הטבעי.
על פי מחקר שנעשה בשנת 2009 על קשישים התגלה שפעילות ספורטיבית בעלת אימפקט גבוה יכולה להשפיע על בריאות העצם בגיל מבוגר. המחקר בוצע בהשתתפות ספורטאים מבוגרים שהשתתפו במשחקי הספורט הלאומיים לקשישים בפיטסבורג.
טווח הגילאים הנבדק: 50-93
נבדקו: 298 אנשים
בין המשתתפים היו ספורטאים חובבים שעסקו בפעילות גופנית בעלת אימפקט גבוה המערבת קפיצות, ריצות מהירות ושינוי כיוון מהירים כגון: כדורסל, ריצות, כדורעף וטריאתלון וספורטאים שעסקו בפעילות גופנית בעלת אימפקט נמוך.
תוצאות המחקר הראו: שהמשתתפים שעסקו בפעילות גופנית בעלת אימפקט גבוה, היו בעלי צפיפות מינרלים טובה יותר בעצם מאשר לנבדקים שביצעו פעילות גופנית בעלת אימפקט נמוך.
עיצוב ובנייה ע"י