תפריט
את הפרוייקט הזה שאתם עומדים לראות עשיתי ביחד עם חברים (ובעיקר חברות). כל אחת בחרה דמות אותה היא רוצה לייצג, כי לכל דמות יש מסר חשוב שהיא רוצה להעביר.
הסיבה שהחלטנו לעשות את הפרוייקט הזה היא כי רצינו כולנו לעלות את המודעות לכוחות הקיימים בכל אחד מאיתנו ולתת מעין תזכורת לכל מי שיתקל בעמוד הזה, שהכוחות האלה קיימים בכולם, צריך רק לדעת להפעיל אותם נכון.
הדמויות בתוכנו:
בכל אחד מאיתנו יש כל מיני דמויות (יש כאלה שקוראים לזה תפקידים או חלקים), והן יוצרות ביחד את מי שאנחנו.
בכל דמות יש את הכוח שלה, כל דמות היא ייחודית ומיוחדת ואם רק נדע לקחת כל דמות שמסמלת חלק שקיים בנו ונדע לתת לה את תשומת הלב ולהפעיל אותה בכיוון החיובי שלה (כי כל דבר יש לו צד חיובי וצד שלילי), התוצאה הסופית של כל הדמויות ביחד תהיה הרבה יותר משודרגת ועצמתית.
חיוכים…
האיפור הטבעי שהטבע נתן לנו.
יש לכם מושג כמה עצמה יש בחיוך? כן, בחיוך אחד קטן.
החיוך מביא איתו אנרגיה של אור,
יש לו יכולת להאיר את האדם עצמו שמחייך, אבל גם את הסביבה, כי חיוך הוא מדבק.
אתם יודעים שחיוך מעלה לכם את המצב רוח ברגע שאתם מבצעים אותו?
זה כמו פקודה למוח שכרגע אתם שמחים.
נסו לחייך ותראו מה קורה לכם מבחינת התחושה…
כאשר אתם רוצים להיכנס לחדר ולפזר סביבכם הרבה אור, פשוט חייכו.
יתכן שמישהו שיושב בצד השני של החדר שקצת מדוכדך יראה את החיוך שלכם וזה יגרום לו להרגיש פתאום קצת יותר טוב…כי כמו שאמרתי, חיוך זה מדבק.
תמיד תיייכו ושלחו אור לעולם, לסביבה שלכם ולעצמכם!
כי למה לחיות בצורה אחרת בעצם…?
הדברים שעושים לנו אושר…
מה הדברים שעושים לכם אושר בחיים?
עצרתם פעם לחשוב על זה רגע?
כמה זמן אתם מקדישים לדברים האלה שגורמים לכם להיות קורנים משמחה?
חשוב לקחת את הזמן ביום העמוס ולהקדיש אותו למה שעושה לכם טוב,
למה שמזכיר עד כמה אתם ברי מזל ולהודות על כך.
כמה מילים לכל האמהות שקוראות את הפוסט הזה:
המרדף היום יומי שבו המטרה היא להספיק כמה שיותר יכול להיות לפעמים כ"כ מעייף.
יש עליכן לא מעט אחריות והמציאות שלכן יכולה להראות לפעמים כאילו אתן רודפת סביב הזנב של עצמכן וכשהיום מגיע לסופו, עשית כל מה שהייתן צריכות (במקרה הטוב), אבל נשארתן נטולות אנרגיה וחשק לעשות משהו למען עצמכן (כי בדרך כלל הנטייה היא להשאיר את עצמכן לסוף הרשימה).
יש מולכן את הדבר הכי טהור, הילדים שלכן. הם עדיין מחוברים אנרגטית למקום התמים, המלא חיים, הם עדיין לא "התקלקלו" מהמציאות היום יומית.
שימו לב כמה אנרגיה וכמה אושר יש להם!
הם לא מפחדים להשתטות קצת, בכל דבר שהם עושים הם מוצאים בו את הכיף.
אני לא אומרת שתהייו כמוהם, אבל השיעור הגדול פה הוא לחזור קצת לאותה אנרגיה, למצוא את החלק הזה של הילדות הפנימיות שבכן ולתת לזה מקום.
מכירים אנשים ששמים עליהם מסכות?
האמת היא שכמעט לכולם יש מסכות, זה משהו מאוד טבעי.
למסכה לא תמיד יש קונוטציה חיובית, כי היא משהו שאפשר להשתמש בו באופן חיובי ושלילי.
הצד החיובי של המסכה, היא שימוש במסכות שונות בצורה של תפקיד.
להיכנס לתפקיד מסויים, למשל מול העובדים שלכם, להיות בתפקיד מנהיגותי, מלא בטחון.
מול הילדים, להיות בתפקיד של ההורה האוהב (שלעיתים נכנס לדמות נוספת שהיא הילד שבתוכו ובכך מתקשר אפילו יותר טוב עם הילדים).
כל עוד אנחנו משתמשים במסכות האלה כתפקידים שעוזרים לנו להיות בכל ה"תפקידים" שיש לנו בחיינו, זה משרת אותנו לחיוב.
אך כפי שאתם יודעים, יש מסכות שהשימוש שלהם הוא של כיסוי, פה מתחילה הבעיה…
כאשר אנחנו מכסים משהו, זה לא אומר שהוא נעלם ושהוא לא נמצא ואני בעיקר מדברת על כיסוי של משהו כואב.
מפגינים לסביבה "עסקים כרגיל" אך מבפנים הכאב בוער.
אני רוצה לעודד את כולכם להוציא החוצה דברים, לא לאגור אותם בבטן בגלל שהסביבה יכולה לתפוס מכם אנשים "חלשים" כי אתם מבטאים כאב, או כי אתם "חייבים" תמיד להיות תמיד האנשים שאצלהם הכל נראה תמיד מושלם וטוב.
תוציאו החוצה, תשתפו כדי להתנקות מזה, זה יוצר ריפוי נפשי.
אנשים שלא מאפשרים לריפוי נפשי לקרות, יכולים בסופו של דבר להתחיל לפתח מחלות פיזיות.
אז תתחילו להוריד את המסכות שנמצאות עליכם למטרת הכיסוי, תפתחו לעולם ותראו את עצמכם!
אתם ביקורתיים עם עצמכם?
אני מאמינה שכל אחד הוא יפה, זה רק עניין של התחושות הפנימיות שלכם שגורמים לכם להראות יותר טוב או פחות טוב לסביבה.
תרשו לעצמכם לזרוח!!!
הדרך לעשות את זה היא להפסיק לבקר את עצמכם כל הזמן על מה שאתם לא אוהבים בעצמכם.
תתחילו להגיד לעצמכם מה אתם כן אוהבים ותראו איך השינוי מתחיל לקרות מבפנים ולאחר מכן הוא יופיע גם כלפי חוץ!
אתם מרשים לעצמכם להשתטות קצת מידי פעם?
חלק ממה שגורם לניצוץ הקטן בעיניים להידלק פתאום, למראה הקורן והנוכחות הדומיננטית היא הרבה פעמים בגלל שאנחנו מרשים לעצמנו קצת להביא לביטוי דברים שבדרך כלל שומרים לעצמנו.
מכירים את המשפט "תירקדו כאילו לא מתבוננים בכם"? זה חלק מטקסט שלם מאוד חכם ואתם בטח מכירים את זה שאת התנועות הכי יפות עושים דווקא כשאף אחד לא צופה.
שימו לב שדווקא ברגעים האלה יוצא מכם משהו שונה, משהו יותר חי ואמיתי!
אלה עדיין אתם, אבל בלי כל המחסומים והחומות ששמים על עצמנו ביום יום.
תרשו לעצמכם להוריד קצת מהחומות האלה, מבטיחה לכם שהסביבה תגיב לזה בצורה חיובית ואולי אפילו תעשו חשק לעוד כמה אנשים להעיז קצת יותר.
קרן-לי (הדוגמנית בתמונה) מוסיפה:
שחרור, אחד השיעורים הכי חשובים, של כולנו בעצם.
ברגע שיש שחרור- מתרחשים הדברים הכי טובים ובנימה אישית, בתור אישה, אני שואפת לחיות בשילוב ומכלול של הילדה שבי, תמימות, ילדותיות, יחד עם נשיות, סקסיות…
הכל ביחד…כי כל זה בעצם – א נ י
"עוף מוזר"…מכירים את זה?
אמרו לכם פעם שאתם "עוף מוזר"?
הרגשתם פעם שאתם לא חלק ממשהו?
אתם ה-"שונים", ה-"מוזרים", ה-"אחרים"?
אני רוצה להגיד לכם משהו שאולי יזעזע אתכם לשניה…
אין בזה שום דבר רע!!!
תרשו לעצמכם להיות אתם, בגוונים הטבעיים שלכם.
תהיו אתם, אל תהיו משהו ש"מותאם לחברה"!
מישהו או מישהי כמוכם לא קיימים, לכן תרשו לעצמכם להיות אתם בכל מצב…
ופעם הבאה אם אתם שומעים את צמד המילים "עוף מוזר", קחו את זה כמחמאה גדולה, זה רק אומר שאתם מרשים לעצמכם להיות בדיוק
דמות האלה (והאל) היא דמות שאני מאמינה שקיימת בכולנו.
בכולנו יש את הניצוץ הזה שקיים כבר מבראשית (ואני לא מתכוונת בהכרח לספר).
האלה הזאת נמצאת בסתר, רובנו בכלל לא מודעים לזה שבתוכנו יש משהו כל כך עצמתי ושנועד לגדולות.
הסיבה שבחרתי להיכנס לדמות הזאת היא כי רוב חיי "שיחקתי בקטן", הייתי במקום החלש שלי (לא בהכרח מבחירה, אלא מהמון חוסר מודעות) ואחרי שנה עצמתית עם המון תובנות, הבנתי ש"לשחק בקטן" זאת בחירה, לא נסיבות חיים ולא האופי או הסביבה בה נולדנו.
אני כאן להזכיר לכל אחת ואחת מכם שהכוח שאני אישית מכנה בתור "אל/ה", קיים בכולנו, זה מקור של עצמה, מקור של הגשמה ומקור שבו הפחד כבר לא קיים.
כמובן שאי אפשר להיות 24/7 במקום הזה (בתדר הזה של האל/ה), אבל אפשר לבחור להיות בתדר הזה, כאשר אנחנו קולטים את עצמנו נמצאים בתדר שהוא יותר נמוך.
מאחלת לכם שתמצאו את האל/ה שבכם ותתחילו "לשחק בגדול" בחייכם, כי זה מגיע לכם!
איזה סגנון חיים שולט כרגע בחייכם?
האם אורח חיים בריא זה משהו שאתם מיישמים על בסיס קבוע?
עם כל המטלות ביום יום, זה לא תמיד פשוט, אבל ברגע שאתם בוחרים להכניס כמה הרגלים חדשים לחייכם, אתם תופתעו לגלות כעבור כמה זמן (אצל חלק מכם יספיק אפילו חודש אחד, אצל חלק יותר) שזה הופך להיות כמו הטבע השני שלכם.
על מנת להרגיש, להיות ולהראות במקסימום שלכם, חשוב שתחיו סגנון חיים טוב ובריא וכמובן, חשוב שיגרום לכם לסיפוק ולאושר מהחיים…כי אחרי הכל, למה אנחנו פה אם לא בשביל להנות מהזמן הזה שאנחנו חיים?
תתחילו ממשהו אחד קטן, אחרי שתרגישו שהוא כבר שלכם, תתקדמו לדבר נוסף.
כפי שאתם יודעים, כל מי ששייך למשפחת האצולה תמיד צריך להיראות בציבור באופן מדוייק להפליא. כל שיערה צריכה להיות במקום, התכשיטים תואמים ללבוש, היציבה צריכה להיות תמיד זקופה, המבט חייב להיות מלא בטחון, או במילים אחרות, להפגין אסרטיביות אבל בסטייל בית אצולה.
יש בזה משהו מלאכותי, אבל יש בזה גם משהו מאוד יפה ומלמד.
אני מאמינה שגם אם בני ובנות המלוכה לא נולדו להיות אסרטיביים וייצוגיים כל כך, הם רכשו את זה, כי הם נכנסו לדמות!
אני רוצה לעודד את כולכם להיכנס לדמות הזאת, חיצונית ופנימית.
אתם תשימו לב שאם אתם מתחילים להתנהג באופן הזה, תלכו זקופים ברחוב, תהיו עם ראש מורם (ולא בצורה מתנשאת, אלא בצורה גאה!), במקום להביט בריצפה, תביטו אל אנשים ללא פחד ופשוט תכנסו לדמות כאילו אתם עכשיו חלק מבית מלוכה או חלק מאוכלוסיית האצולה, אתם תבחינו שעם הזמן אתם צוברים יותר בטחון עצמי, יותר אסרטיביות, אתם תעריכו את עצמכם יותר, כי נכנסתם לדמות שמייצגת את התכונות האלה.
תמיד תזכרו שהמוח שלנו לא יודע להבחין בין מציאות לבין דימיון, וזה כבר הוכח במחקרים.
אתם קולטים את הפוטנציאל העצום?
ולסיכום, כמו שהמשפט החכם אומר:
Fake it until you make it!
השתתפו:
איפור: אלמוג ראובני, סבינה גיברכטרמן
שיער: אריאל דימונד
צילום: רבקה אליהו
דוגמניות: אנה פטרושקה, אלמוג ראובני, סבינה גיברכטרמן, ילנה בולדין, קרן-לי ויזמן, מיטל קימחי-לוי, אביגל הורוביץ, גלי בכר ואורית מזרחי.
© כל הזכויות שמורות לאורית מיזרחי 
עיצוב ובנייה ע"י בכיף ובכיף | תנאי שימוש באתר | הצהרת נגישות