בפרק הזה אני פותחת את המיקרופון בלי תכנון, בלי טקסט ובלי תסריט. פשוט יושבת לדבר.
הפרק הזה הוא מסע בין תחנות החיים שלי מילדות הישגית, דרך שנות העשרה והעשרים שהיו מלאות בשאיפה להוכיח, לתכנן, להספיק ולהצליח, ועד לגיל שלושים שבו פתאום הגיעו תובנות עמוקות יותר, הסתכלות שונה על החיים וגישה שונה כתוצאה מזה.
אני משתפת בחוויות כמו הרצון העז להיכנס לפרויקט מיכאל ואיך זה מלמד על כוח הרצון והתשוקה ליצירת מציאות. מדברת על איך החיים לימדו אותי שהכי חשוב זה להישאר נאמנה לעצמי גם כשהדרך פחות ברורה, פחות מתוכננת, אבל מרגישה נכונה.
נגעתי גם בשאלות כמו:
מה קורה כשאנחנו מפסיקות לתכנן כל צעד ונותנות לדברים לקרות?
איך משתנה האנרגיה שלנו עם השנים ולמה זה לגמרי טבעי?
למה זה בסדר ואפילו מבורך לא להיות תמיד בטופ, אלא פשוט להיות אנחנו, באותנטיות.
עיצוב ובנייה ע"י