האם אי פעם הסתכלת על מגירה מבולגנת ואמרת לעצמך "מחר אני אטפל בזה"?
ואז המחר הזה לא באמת הגיע?
בפרק הזה של הפודקאסט "פשוט להיות", אני מדברת על משהו שכולנו חווים:
עומס בבית שיושב לנו גם על הלב והראש.
אבל מה אם דווקא פעולה פשוטה, כמו לסדר מגירה אחת, יכולה להפעיל אפקט דומינו רגשי ולפתוח פתח לשינוי עמוק?
למה סדר חיצוני משפיע על שקט פנימי?
כשאנחנו חיים בסביבה עמוסה – עם קופסאות שלא נפתחו, חפצים שאין בהם שימוש, מגירות שמבולגנות שנים – משהו בנו מרגיש תקוע.
זה לא רק הבלגן בעין. זה בלגן בנפש.
הפרק עוסק בשחרור של חפצים מהעבר, בזיכרונות שאנחנו סוחבים מבלי לשים לב, ובשאלה הפשוטה:
"האם זה משרת אותי?"
מה תמצאו בפרק?
איך חפצים יוצרים עומס רגשי, לא רק פיזי
למה "שמור ליום אחד" הוא תירוץ שמכביד עלינו
איך לשחרר מגירה אחת פותח תנועה רגשית חדשה
תרגול פשוט שאפשר ליישם מיד בבית
איך יוצרים מקום לא רק בארון, גם בחיים
עיצוב ובנייה ע"י