בפרק הזה אני משתפת בסיפור אישי שקרה לי באמסטרדם, סיפור קטן, כמעט מצחיק, אבל עם משמעות גדולה: איך ניסוי פשוט של "יצירת מציאות" גרם לי להיתקל במשהו מאוד מיוחד באמסטרדם. הפרק הזה עוסק במה שקורה כשאנחנו באמת מתחילות להאמין שיש לנו כוח ליצור את מה שאנחנו רוצות לראות במציאות שלנו.
אני מדברת על הכוח של הדמיון, על מה שקרה לי אחרי תרגול קצר של מדיטציה לזימון משהו "פשוט", כדי לעקוף את ההתנגדות של המיינד ועל מה שזה גרם לי להבין לגבי יצירת מציאות בכלל.
הפרק מתייחס גם לחסמים ואמונות מגבילות, במיוחד כשזה נוגע לדברים "הגדולים" שאנחנו רוצות לזמן לחיים שלנו, ואיך להתחיל מהדברים הקטנים כדי לבנות את האמונה מבפנים החוצה.
זה פרק על:
איך המוח לא מבדיל בין דמיון למציאות (ולמה זה חשוב כל כך)
למה הכי טוב להתחיל מדברים קטנים
עיצוב ובנייה ע"י