בפרק הזה אני מזמינה אותך להסתכל אחרת על המושגים "שפוי" ו"משוגע". לא מהמקום הרפואי או הקליני – אלא מהעיניים של החברה שאנחנו חיות בה.
האם פעם שאלת את עצמך למה את מרגישה זרה כשאת חושבת אחרת? למה עצם זה שאת בודקת, שואלת, מרגישה אחרת – הופך אותך פתאום ל"מוזרה"?
בחברה שמקדשת קונפורמיות וזרימה עם הזרם, עצם החשיבה העצמאית יכולה להיחשב לשיגעון. המשפט של ד"ר וולטר ר. הדוון מלווה אותי כבר שנים:
"אדם נחשב לשפוי כל עוד הוא חושב כמו כולם. כשהוא מתחיל לחשוב בעצמו – הוא הופך למשוגע."
הפרק הזה הוא קריאה אמיצה לכל מי שמרגישה לא שייכת, לכל מי שלא מצליחה לקבל את מה שמנסים להאכיל אותה דרך חדשות, מוסדות, נורמות ומוסכמות.
זו לא הטפה לאנטי. זו הזמנה לחשוב. לבדוק. להרגיש מה נכון לך – גם אם זה לא נכון לכולם.
אני מדברת על חוויות אישיות, על בידוד חברתי שיכול לקרות כשאת לא זורמת עם כולם, על תחושת הבדידות, ועל הכוח העצום שיש באומץ להיות את.
עיצוב ובנייה ע"י