בישראל המציאות הביטחונית, הכלכלית והרגשית משאירה אותנו במצב מתמיד של דריכות. גם כשהכול שקט בחוץ, בפנים אנחנו מרגישים אחרת.
הגוף ממשיך לפעול כאילו משהו עומד לקרות, הנשימה קצרה, המחשבות רצות, והלב לא באמת רגוע.
מה קורה לנו כשאנחנו חיים ככה לאורך זמן?
איך זה משפיע על היכולת שלנו להיות נוכחים, רגועים, יצירתיים?
ואיפה בכלל עובר הגבול בין שגרה לבין הישרדות?
בפרק הזה אני מדברת על התופעה הזאת לעומק, על איך סטרס הופך לצורת חיים מבלי שנשים לב, ועל האופן שבו זה מעצב את הגוף, התודעה, והיחסים שלנו עם העולם.
אם את חיה בתחושת מתח תמידית, זה פרק שכדאי לך לשמוע.