אנחנו אוהבים לחשוב שאנחנו חיים בעולם חופשי, שיש לנו בחירה, שיש לנו שליטה על החיים שלנו. בפועל, רובנו פשוט זורמים בתוך מסלול מאוד ברור שמישהו אחר בנה בשבילנו, ומרגישים חופשיים רק כל עוד אנחנו לא חורגים ממנו.
בפרק הזה אני מדברת על איך שליטה היום כבר כמעט לא צריכה כוח פיזי, אלא עובדת דרך פחד, נוחות, ומניפולציה תודעתית, על איך לימדו אותנו להקשיב החוצה במקום פנימה, ועל למה אנשים שחושבים בעצמם תמיד נחשבים “מסוכנים” למערכת.
אני נוגעת במה שקרה בקורונה, באיך המדע הפך למשהו שאסור לערער עליו, ואיך חופש, ביטחון ו”הטוב המשותף” הפכו למילים שמסתירות מאחוריהן ויתור על הבחירה שלנו. ועל הדבר שאולי הכי מפחיד בכל הסיפור הזה, כמה מהר אנשים מוכנים למסור את החופש שלהם מרצון, בשם הפחד.
ואולי היום, יותר מתמיד, אנחנו צריכים לעצור ולשאול את עצמנו אם אנחנו באמת בוחרים, או רק בוחרים מתוך התפריט שנתנו לנו.