כששומעים את המילה אלכימיה, הראש ישר הולך לזהב, לקסמים, למשהו עתיק ומסתורי, אבל מה שתפס אותי בה זה לא הסיפור ההיסטורי, אלא הרעיון הפשוט שעומד מאחוריה: היכולת לקחת חומר מסויים ולהפוך אותו לחומר אחר.
בפרק הזה אני מדברת על אלכימיה כעיקרון לחיים. על הדרך שבה שינוי אמיתי קורה מבפנים, לא דרך מאמץ מאוד גדול, אלא דרך תשומת לב, דיוק, והבנה של התנאים שאנחנו חיים בהם. על המקומות שבהם אנחנו מנסים “לתקן את עצמנו”, במקום לעצור ולהבין מה באמת צריך להשתנות.
אני נוגעת ברגעים הקטנים שבהם מתרחשת טרנספורמציה בלי שנשים לב, בהחלטות יומיומיות, בבחירות שקטות, בשינויי פרשנות וברעיון שהעבודה האמיתית היא לא להפוך למישהו אחר, אלא ללמוד לעבוד עם החומר שאנחנו כבר.
עיצוב ובנייה ע"י