עבר הרבה זמן מאז שפתחתי מיקרופון. הרבה קרה מאז. חווינו, כעם, כיחידים, מציאות שמטלטלת את כל התשתית של מה שחשבנו שהוא "יציב". השביעי באוקטובר, הקורונה, אובדן, שכול, פחד, אכזבה, תסכול. אבל גם התעוררות. משהו בי לא הצליח להישאר אותו דבר. הבנתי שאני לא רוצה לחיות בעולם שחור ופסימי והתחלתי לשאול את עצמי איך אני מרימה את התדר, איך אני בוחרת באור. לא בצורה נאיבית – אלא מתוך ידיעה שכל מה שקורה סביבי מראה לי עד כמה חשוב להחזיר לעצמי את הכוח. אנחנו חיים בעולם של אינטרסים, של שקר, של הסתרה – אבל גם בעולם שמתעורר. עולם שבו המסכות נופלות, והשקר לא מצליח להסתתר יותר. וזה קשה, כן. לפעמים כואב מדי. אבל דווקא מהמקום הזה – התחדד לי שזאת לא תקופה של דיכאון, אלא תקופה של בחירה. לבחור את מי אני מאכילה – את האור שבי, או את החושך. להבין שיש בי את שתי האפשרויות, ולבחור. ובתוך כל זה, גם המהות של מה שאני עושה השתנתה. לכן גם שיניתי את שם הפודקאסט. זה כבר לא רק לשתף מחשבות – אלא להחזיק תדר אחר. להזכיר לי ולמי שמקשיבה – שאנחנו לא לבד בתוך זה.
רוצה להישאר בקשר?
הניוזלייטר זאת הדרך הטובה ביותר, מכיוון שבו אני שולחת עדכונים על פרקים חדשים בפודקסט, מחשבות מעוררות השראה ותכנים שמעלים את התדר ומרחיבים את התודעה.
© כל הזכויות שמורות לאורית מלודי מזרחי 
עיצוב ובנייה ע"י בכיף ובכיף | תנאי שימוש באתר | הצהרת נגישות