מה זה אוסטאופורוזיס?

בעקבות יום המודעות לאוסטאופורוזיס, החלטתי לכתוב מאמר מקיף על המחלה הזאת שלא כולם מכירים אותה. היא מאוד שכיחה, בעיקר אצל נשים בגיל השלישי וזאת מחלה שהיא די שקטה מצד אחד, אין לה כל כך תסמינים עד למצב מתקדם שלה, ומצד שני, היא יכולה להיות מאוד מסוכנת.

זה הולך להיות מאמר גדול שאפצל ל-3.

המאמר היום יתן לך קצת רקע על המחלה, המאמר הבא יעסוק באבחנה של המחלה והטיפול הקונבנציונלי והמאמר השלישי יעסוק בטיפול הטבעי במחלה.

אז בואי נתחיל מהתחלה

אוסטאו= עצם

פורוזיס= שבירות

בעברית קיבלה את השם: "עצם מחוררת" הלוקים במחלה (בעיקר נשים) מאבדות רקמת עצם וכך עצמותיהן נעשות חלשות יותר עד לכדי שברים בעקבות פעולות יום יומיות כמו התכופפות, שיעול, חיבוק ועוד…

עד לאחרונה האוסטאופורוזיס לא נחשבה למחלה אלא כחלק בלתי נמנע מתהליך ההזדקנות, אך גילו שלא כך הדבר. מדובר בפתולוגיה וניתן לטפל בה ואף למנוע אותה.
המפתח להצלחה הוא בבניית שלד חזק בגיל צעיר והאטת קצב אובדן מסת העצם לעת זקנה. העצם היא רקמה חייה שעוברת באופן תמידי פירוק ובנייה, בכך היא מתחדשת ומרקמת עצם ישנה ושחוקה מתקבלת רקמת עצם חדשה בריאה וחזקה.

האוסטאופורוזיס משפיעה על שלב ההתחדשות ע"י כך שהיא מרוקנת את העצם ממינרלים (סידן וזרחן) המחזקים אותה. המחלה היא מחלה שקטה, כי התדרדרות העצם היא לא כואבת ולא מורגשת, ושבר בעצם הוא הסימן הראשון והיחיד למחלה. במצב הזה, המחלה בדרך כלל כבר מפותחת מאוד בחלקים מסוימים בשלד.

הפרמטרים החשובים בבדיקה של עצם:

מסת עצם- סך כל כמות רקמת העצם שיש בשלד

צפיפות עצם- מידת דחיסות הרקמה, עד כמה העצם עשירה במינרלים

חוזק עצם- יכולת העצם לעמוד בלחצים, תלוי בצפיפות העצם, במסה שלה ובאיכות שלה

ככל שיש יותר מסת עצם כך גדלה צפיפות העצם והשלד חזק יותר

עד גיל 30 לרוב יש עלייה בצפיפות העצם, לאחר מכן מתחילה הידלדלות איטית. אם הגוף לא מצליח לווסת את תכולת המינרלים בעצמות, העצמות נעשות צפופות פחות ושבירות יותר.
הגוף אינו יכול לשמור על צפיפות העצם אם לא תינתן לו אספקה של החומרים הבונים את העצמות. בנוסף יש צורך גם בייצור הורמונים כמו: הורמוני תריס, הורמון גדילה, קלציטונין, אסטרוגן (אם מדובר באישה) וטסטוסטרון (אם מדובר בגבר). בנוסף יש צורך בויטמין D העוזר בספיגה של סידן מהמזון ובהחדרה שלו לעצם.

הסיכון למחלה לא תלוי רק בקצב הנוכחי של אובדן מסת עצם. הוא תלוי גם בכמות בניית עצם שנעשתה עד לגיל 30, לכן אוסטאופורוזיס אינה רק פתולוגיה של הגיל המבוגר אלא גם לגיל הצעיר.

סוגי אוסטאופורוזיס

המחלה יכולה להיגרם מאטיולוגיות שונות ומגוונות, יש להבין את האטיולוגיה על מנת להתאים טיפול ראוי. תחילה נבדוק האם החולה סובל/ת מהצורה הראשונית או המשנית של המחלה.

הצורה הראשונית: קשורה לתהליך מסויים של המחלה אך הסיבה הישירה היא אדיופטית (לא ידועה). מתחלקת לשני סוגים שכיחים – אוסטאופורוזיס שלאחר הפסקת הווסת ואוסטאופורוזיס הקשורה לזיקנה. לעיתים יש שילוב של שני הסוגים.

הצורה המשנית: היא בעקבות מחלה ידועה אחרת, שימוש בתרופות. הצורה הזאת פחות שכיחה.

אוסטאופורוזיס שלאחר הפסקת המחזור Postmenopausal Osteoporosis

נקראת גם: אוסטיאופורוזיס ראשונית סוג 1

הורמון האסטרוגן מסייע בהחדרת הסידן לעצמות אצל נשים. בעקבות גיל המעבר וחידלון הווסת ישנה ירידה ברמות האסטרוגן בגוף. אצל מרבית הנשים תופעות גיל המעבר מתרחשת בסביבות גיל 50, במהלך חמש עד שבע השנים הראשונות לאחר גיל המעבר, אפשר לאבד 3-5% ממסת העצם לשנה, לאחר מכן 1-2% לשנה.

בסביבות גיל 70 מואט תהליך אובדן העצם אך לא נפסק.

נשים רבות מאבדות 35-50% ממסת העצם שלהן עד להגעה לגיל זקנה.

אוסטאופורוזיס הקשורה לזקנה:

נקראת גם: אוסטאופורוזיס סנילית, אוסטאופורוזיס ראשונית מסוג 2.

כולם מאבדים מסת עצם עם הגיל, כנראה בעקבות מחסור בסידן וחוסר איזון בין קצב התפרקות העצם לבניית העצם. זה קשור לגיל ומתרחש רק אצל זקנים. במצב נורמלי קיים איבוד של 0.4-1.8% ממסת העצם כל שנה עד לגיל 80. לרוב מופיע בגילאי 70+, נפוץ בנשים פי 2 מגברים ולרוב אצל נשים זה בדרך כלל משולב גם באוסטאופורוזיס שלאחר הפסקת המחזור.

אוסטאופורוזיס משנית:

תרופות המאיצות אובדן עצם/ נובעת ממחלה/ ניתוח

לרוב מאובחן בגיל צעיר יותר מאשר באוסטאופורוזיס ראשונית, לרוב מי שסובל מאוסטאופורוזיס משנית, סובל גם מהצורה הראשונית או יסבול ממנה בעתיד.

תרופות הגורמות לכך: קורטיקוסטרואידים (ההורמונים המיוצרים על ידי האדרנל), נוגדי פרכוסים, מינון עודף של הורמוני בלוטת התריס, משתנים, מדללי דם, מעכבי הורמונים.

מחלות הגורמות לכך: הפרעות אנדוקריניות (תת פעילות בלוטות המין, היפרפראתירואידיזם, תסמונת קושינג, סוכרת סוג 1), הפרעות במערכת העיכול והכבד (קרוהן, צליאק, שחמת ראשונית של המרה, אי סבילות ללקטוז), דלקת מפרקים שיגרונית, אל-וסת, שהייה ממושכת במיטה עקב מחלה.

ניתוחים הגורמים לכך: השתלת איברים, ניתוחי קיבה ומעי עליון, כריתת שחלות.

אוסטאופורוזיס נעורים אדיופטית:

סוג נדיר שהאטיולוגיה לא ידועה.

מופיעה אצל ילדים ומבוגרים צעירים בעלי רמות ויטמינים, מינרלים ורמות הורמונליות תקינות ותפקודים תקינים. בלי שום סיבה הגיונית (לנו) עצמותיהם חלשות.

סימנים ותסמינים:

כפי שכבר הזכרתי, אובדן העצם מתרחש ללא כאבים ולא ניתן להרגיש שאכן קיימת פתולוגיה בגוף, אפילו אם האובדן עצם גבוה בצורה חריגה, בשלבים המוקדמים לא יהיה ניתן להרגיש את זה. הגילוי הוא בשבירה של עצם במהלך ביצוע פעולה שגרתית, או היסדקות וזה כבר מצב מתקדם של המחלה.

מה שכן יכול להופיע כסימנים ותסמינים: (במקרה של שבר דחיסה בעמוד השידרה)

• כאבי גב וגפיים
• עצמות נשברות בקלות
• גיבנת
• קיצור קומה במשך הזמן
• יציבה כפופה

הסימנים האלה לא יופיעו בגלל קיום מחלת האוסטאופורוזיס, אלא רק מתי שנגרם שבר.

אפידמיולוגיה:

בארץ המידע מוגבל, אך ניתן ללמוד על המחלה דרך מקומות בהם בדקו את האפידמיולוגיה כמו לדוגמא בארצות הברית, שם כעשרה מיליון אמריקנים (כאשר 80% אלו נשים) סובלים מהמחלה.

שמונה עשרה מיליון בעלי צפיפות עצם נמוכה ונמצאים בקבוצת סיכון לפתח את המחלה. בעיקר בגילאים מבוגרים (אצל נשים בסביבות 50+, אצל גברים 65+)

גורמי סיכון

שלא ניתנים לשינוי:

• מין- בעיקר נשים
• גיל- ככל שמזדקנים יותר, יש יותר סבירות ללקות במחלה
• תורשה
• גזע- אסיאתים, קווקזים
• חוסר חשיפה מספקת לאסטרוגן או לטסטוסטרון- ככל שגדלה חשיפה במהלך החיים, כך קטן הסיכון.
• מידות גוף קטנות- מבנה גוף קטן וגרמי

ניתנים לשינוי/ השפעה:

• נטילת תרופות/ הורמונים שהוזכרו כגורמים לאוסטאופורוזיס משנית- תמיד בנטילת תרופות אלה יש להתייעץ עם הגורם מוסמך על מנת לקבל מענה מתאים כמו תוספי מזון שונים (סידן, ויטמין D וכו'…) או להחליף את סוג התרופה.
• בעיות בריאותיות שהוזכרו כגורמים לאוסטאופורוזיס משנית- כפי שהוזכר בתרופות, רצוי לגשת לגורם מוסמך על מנת לקבל טיפול להפחית סיכון ללקות באוסטאופורוזיס.
• ניתוחים שהוזכרו כגורמים לאוסטאופורוזיס משנית.
• לידה- הריון בונה עצמות חזקות יותר ומעלה רמות אסטרוגן ומשקל (תורם למסת עצם), גורם סיכון מכיוון שהאישה ההריונית חולקת את הסידן שלה עם העובר ובזמן ההנקה יש גם ריקון של מאגר הסידן.
• ריתוק ממושך למיטה/ אובדן כושר תנועה – יש לפנות לגורם מוסמך ולהתייעץ מה ניתן לעשות על מנת למנוע אובדן עצם.
• חסר בהורמונים וחוסר איזון הורמונלי.
• מתכות רעילות בדם.
• רמת חומציות נמוכה בדם ובנוזלי הגוף האחרים.
• חוסר פעילות גופנית- לילדים שמרבים בפעילות יש צפיפות עצם גבוהה יותר, חוסר פעילות גופנית ומגביר קצב אובדן עצם בגיל מבוגר יותר.
• תזונה לקויה/ חסרים תזונתיים/ הפרעות אכילה- סידן וויטמין D חיוניים לבניית עצם כמו כן, דיאטות להרזיה ואובדן משקל בצורה לא מבוקרת עלול לפגוע בבריאות העצם.
• עישון- משבש את ייצור האסטרוגן והטסטוסטרון, משבש ספיגת סידן ואת בניית העצם.
• אלכוהול- רעיל לאוסטאובלסטים (תאים בוני עצם) ומעורר פעילות של אוסטאוקלסטים (תאים מפרקי עצם). שתייה כרונית כבדה מפחיתה רמות אסטרוגן וטוסטסטרון.
• חוסר חשיפה לשמש
• מתח נפשי ממושך

עד כאן לחלק הזה. עכשיו כשיש לך יותר מושג מה זה אוסטאופרוזיס, בחלק הבא נתמקד באבחון של המחלה ובגישה הקונבנציונלית לטיפול בה.